שורש

תרגומים

שורש

(ˈʃoʁeʃ)
noun masculine

plural שָׁרָשִׁים (ʃoʁaˈʃim)

1. botanics racine עץ בעל שורשים עמוקים un arbre à profondes racines
botanics des racines aériennes plural

2. grammar racine radicale השורש של הפועל 'כתבתי' הוא כת"ב. La racine du verbe "donner" est "don"
grammar une racine quintuple
le livre des racines

3. anatomy racine
le tarse
la carpe

4. medicine racine

a. medicine la dévitalisation d'une dent טיפול שורש בשן טוחנת la dévitalisation d'une molaire

b. figurative le traitement fondamental du problème דרוש טיפול שורש בפערים החברתיים. Il est absolument nécessaire de traiter le problème à sa racine.

5. figurative cœur fond origine
l'origine du mal
la recherche des origines familiales; la généalogie
figurative éradiquer

6.

mathematics la racine carrée שורש ריבועי של פַּאי la racine carrée de Pi