מחויב

תרגומים

מחויב

(mexuˈjav)
adjective

feminine מְחֻיֶּבֶת (mexuˈjevet) , plural masculine מְחֻיָּבִים (mexujaˈvim) , plural feminine מְחֻיָּבוֹת (mexujaˈvot)

1. obligé/ -e contraint/ -e astreint/ -e ההנהלה מחוּיֶבת להסכם. La direction se doit de respecter l'accord. מחוּיָב לרעיון l'idéologue

2. être obligé/ -e se devoir de הרופאים מחוּיָבים לדווח על מחלותיהם. Les médecins sont tenus de faire état de leurs maladies.