דקר

תרגומים

דקר

(daˈkaʁ)
verb

present דּוֹקֵר (doˈkeʁ) , future יִדְקֹר (jidˈkoʁ) , infinitive לִדְקֹר (lidˈkoʁ)

1. percer transpercer piquer נערים דקרו אדם למוות. Des jeunes gens ont poignardé à mort un homme.

2. figurative piquer railler היא דקרה אותו במילים. Elle s'est montrée railleuse envers lui.

3. מֵיחוּש démanger piquer picoter דקר לי בגב. Ça me démangeait dans le dos.