לבוש

תרגומים

לבוש

(leˈvuʃ)
noun masculine

plural לְבוּשִׁים (levuˈʃim)

1. vêtement habit habillement פריטי לבוש des pièces d'habillement לבוש ייצוגי un habit de cérémonie קוד לבוש les codes d'habillement

2. צורה forme אותו רעיון קיים בלבוש אחר. La même idée existe sous une autre forme.

---

לבוש

(laˈvuʃ)
adjective

feminine לְבוּשָׁה (levuˈʃa) , plural masculine לְבוּשִׁים (levuˈʃim) , plural feminine לְבוּשׁוֹת (levuˈʃot)

1. עירום vêtu/ -e habillé/ -e הם לבושים בבגדי קיץ. Ils portent des vêtements d'été.

2. עטוף habillé/ -e enveloppé/ -e העיר בשלג לבושה לבן. La ville recouverte de neige est habillée de blanc.

3. מלובש habillé/ -e vêtu/ -e החתן לבוש בחליפה והכלה לבושה בשמלה לבנה. Le marié est vêtu d'un costume et la mariée d'une robe blanche. היא לבושה בסגנון En matière de vêtements, elle a du style.