הבהיל

תרגומים

הבהיל

(hivˈhil)
verb

present מַבְהִיל (mavˈhil) , future יַבְהִיל (javˈhil) , infinitive לְהַבְהִיל (lehavˈhil)

1. effrayer apeurer צעקותיו הבהילו את אימו. Ses cris ont effrayé sa mère.

2. alerter hâter dépêcher כשהחמיר מצבה הבהילו אליה את הרופא. Son état ayant empiré, ils ont fait venir d'urgence le médecin.

3. emmener d'urgence הרופאים הבהילו את הילדה לחדר הניתוח. Les médecins ont emmené d'urgence l'enfant au bloc opératoire.