דרבן

(נותב מחדש מ-דָּרְבָּנוֹת)
תרגומים

דרבן

(daʁˈban)
noun masculine
plural דַּרְבָּנִים (daʁbaˈnim)
zoology בזמן סכנה הדרבן זוקף את קוציו.

דרבן


noun masculine
plural דָּרְבָּנוֹת (doʁbaˈnot)
1. אביזר הרוכב זירז את הסוס בדרבנות שעל רגליו.
2. medicine דרבן ברגל
3. קוץ הדרבן פרס את דרבנותיו להרתעת האויב.

דרבן

(diʁˈben)
verb
present מְדַרְבֵּן (medaʁˈben) , future יְדַרְבֵּן (jedaʁˈben) , infinitive לְדַרְבֵּן (ledaʁˈben)
דרבנו אותם לנקות את הבית.