בונקר

תרגומים

בונקר

(ˈbunkeʁ)
noun masculine
plural בּוּנְקֶרִים (ˈbunkeʁim)
1. לוחמים שהו בבונקר.
2. אל תנסה להשפיע עליו. הוא בונקר.
3. מהימנות הוא לא יספר כלום. הוא בונקר.