הצטיינות

(נותב מחדש מ-הִצְטַיְּנֻיּוֹת)
תרגומים

הצטיינות

(hit͡stajˈnut)
noun feminine
plural הִצְטַיְּנֻיּוֹת (hit͡stajnuˈjot)
1. כישלון הוא זכה באות הצטיינות על עבודתו.
2. הצטיינותה בכתיבה זיכתה אותה בפרס לספרוּת.